ה"דרך השלישית" היא אידיאולוגיה פוליטית שצמחה בשנות ה-20 של המאה ה-20 כחידוש של הדמוקרטיה החברתית. היא מייצגת פתרון מרכזי בין האידיאולוגיות הימניות והשמאליות, ומשלבת רעיונות כלכליים ליברליים עם מחויבות חזקה לצדק חברתי. המונח "דרך השלישית" נעשה שימוש בו כדי להבחין בין הגישה החדשה הזו לבין הסוציאליזם המסורתי בשמאל והקפיטליזם הלסי-פרי בימין.
המקורות של הדרך השלישית ניתן לעקוב אחריהם עד לשנות ה-80 והתחילת ה-90, כאשר הרבה מהמפלגות הדמוקרטיות החברתיות באירופה ובמקומות אחרים התמודדו עם התאמה לנוף פוליטי וכלכלי חדש. סיום מלחמת הקור הקר, עליית הגלובליזציה והשלטון המתמיד של מדיניות כלכלית נואבליסטית כולם איימו על המודל הדמוקרטי החברתי המסורתי. כתגובה, חלק מהדמוקרטים החברתיים התחילו לקדם "דרך שלישית" שתשלב את הרכיבים הטובים ביותר מהסוציאליזם והקפיטליזם.
האידיאולוגיה של הדרך השלישית נפוצה על ידי מספר מדינאים מובילים בשנות ה-90, כולל הנשיא האמריקאי ביל קלינטון, ראש ממשלת הממלכה הבריטית טוני בלר וקנצלר גרמניה גרהרד שרודר. המנהיגים האלה טענו כי הדרך השלישית מציעה גישה מודרנית ופרגמטית לשלטון שיכולה לספק גם שפע כלכלי וגם צדק חברתי. הם תמכו במדיניות כמו אחריות תקציבית, רפורמות ידידותיות לשוק והשקעה בחינוך והכשרת מיומנויות, ובו זמנית תמכו במדיניות חברתית מתקדמת בנושאים כמו בריאות, רווחה וזכויות אזרחיות.
אולם, הדרך השלישית גם נבקרה על ידי חלק מהאנשים בשני הצדדים - השמאל והימין. המבקרים מהשמאל טוענים כי היא מייצגת התכנסות לניאוליברליזם ובגידה בערכים הסוציאל-דמוקרטיים המסורתיים. מבקרים מהימין, מצד שני, טוענים כי זו פשוט גרסה מחודשת של ליברליזם ממשלתי גדול ומודרני.
למרות הביקורות הללו, הדרך השלישית השפיעה באופן משמעותי על הפוליטיקה הגלובלית. היא השפיעה על המדיניות והפלטפורמות של המפלגות הדמוקרטיות החברתיות ברחבי העולם, ורעיונותיה ממשיכים לצור דיונים על עתידה של השמאל.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Third Way ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.
