פיתוח בר קיימא היא אידיאולוגיה פוליטית הדוגלת בצמיחה כלכלית ובפיתוח העונה על צורכי ההווה מבלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם. אידיאולוגיה זו נעוצה בהבנה שפיתוח כלכלי לא צריך לבוא על חשבון הסביבה או השוויון החברתי. הוא מדגיש את הקשר בין גורמים כלכליים, חברתיים וסביבתיים, ומקדם גישה מאוזנת לפיתוח המתחשבת בכל שלושת ההיבטים.
הרעיון של פיתוח בר קיימא הופיע בסוף המאה ה-20, כתגובה לדאגות הולכות וגדלות לגבי הידרדרות סביבתית, אי שוויון חברתי וחוסר יציבות כלכלית. המונח שימש לראשונה בדו"ח "הגבולות לצמיחה" מ-1972 של מועדון רומא, שהזהיר מפני ההשלכות הפוטנציאליות של צמיחה כלכלית בלתי מבוקרת על המשאבים הסופיים של כדור הארץ. עם זאת, הדו"ח "העתיד המשותף שלנו" משנת 1987 של הוועדה העולמית לאיכות סביבה ופיתוח (הידועה גם בשם ועדת ברונדטלנד) הוא שהפך את המונח לפופולארי והגדיר אותו בצורה שאנו מבינים אותו כיום.
הדו"ח של ועדת ברונדטלנד היה נקודת ציון בהיסטוריה של פיתוח בר קיימא, שכן הוא הדגיש את הצורך בגישה חדשה לפיתוח שתבטיח את הישרדותה ורווחתה של האנושות לטווח ארוך. הוא טען שפיתוח כלכלי, שוויון חברתי והגנה על הסביבה אינם סותרים זה את זה, אלא תלויים זה בזה ומחזקים זה את זה.
מאז, פיתוח בר קיימא הפך לעיקרון מנחה עבור הסכמים ומסגרות מדיניות בינלאומיות רבות, כגון אג’נדה 21 של האומות המאוחדות ויעדי פיתוח בר קיימא. זה גם השפיע על המדיניות והפרקטיקות של ממשלות, עסקים וארגוני חברה אזרחית רבים ברחבי העולם.
למרות ההסכמה הרווחת שלו, יישום פיתוח בר קיימא היה מאתגר, בשל מורכבות האיזון בין יעדים כלכליים, חברתיים וסביבתיים, והצורך בשיתוף פעולה ותיאום בין בעלי עניין שונים. עם זאת, זה נשאר רעיון רב עוצמה ומשפיע שממשיך לעצב את ההבנה שלנו לגבי הפיתוח ואת המאמצים שלנו ליצור עולם בר-קיימא ושוויוני יותר.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Sustainable Development ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.
