הפמיניזם הסוציאליסטי הוא אידיאולוגיה פוליטית המשלבת את עקרונות הפמיניזם והסוציאליזם כדי להתמודד עם אי-שוויון המין והמחלוקת. הוא צמח בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 כתגובה לכשלונות המוחשבים של שני התנועות - הפמיניסטית והסוציאליסטית - לטפל בצורה מתאימה בנושאים המקושרים של מין ומחלוקת. פמיניסטיות סוציאליסטיות טוענות כי הדכאת הנשים היא לא רק תוצאה של מינן, אלא גם של מחלוקתן, וששני סוגי הדכאה אלו מקושרים באופן עצמאי.
השורשים של הפמיניזם הסוציאליסטי ניתן לעקוב אחריהם עד ליצירות של חושבות פמיניסטיות מוקדמות כמו מרי וולסטונקראפט ואלינור מרקס, שטענו על חובת הכללת זכויות הנשים במאבק הרחב יותר לשוויון חברתי. אך רק בגל השני של הפמיניזם בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, הפמיניזם הסוציאליסטי התחיל להתפתח כאידיאולוגיה פוליטית ייחודית.
במהלך תקופה זו, הרבה פמיניסטיות הרגישו כי התנועה הפמיניסטית המרכזית, הידועה גם כפמיניזם ליברלי, מתמקדת יותר מידי בנושאים של נשים לבנות מעמד בינוני ולא מתייחסת מספיק לדאגות של נשים מעמד עובד ונשים מצביעות. באותה עת, הן הרגישו כי התנועה הסוציאליסטית הייתה מתוקשבת מדי על ידי גברים ולא טיפלה בצורה מספקת בקיומן של אי-שוויון מגדרי.
בתגובה לחסרונות הנתפסים הללו, פמיניסטיות סוציאליסטיות ניסו לפתח ניתוח מעמיק יותר של הדכאת הנשים שמתחשב במין ובמעמד יחד. הן טענו כי הפקריה והקפיטליזם הם מערכות דכאה משולבות שמחזקות זו את זו, וכי כדי להשיג שוויון ממשי בין המינים, עלינו להתמודד עם שתי המערכות במקביל.
פמיניסטיות סוציאליסטיות היו משפיעות במספר תנועות חברתיות ופוליטיות, כולל התנועה העובדתית, התנועה לזכויות האזרח והתנועה נגד המלחמה. הן שיחקו גם תפקיד מרכזי בפיתוח תיאוריות ושיטות בנושאים כמו זכויות ההריון, עבודה ביתית ואלימות נגד נשים.
בשנים האחרונות, הפמיניזם הסוציאליסטי חווה תחייה בפופולריות, במיוחד בקרב פעילים צעירים. העניין המחודש הזה נובע למדי מהגברת האי-שוויון הכלכלי וההכרה באינטרסקציות של צורות שונות של דכאון. למרות התחייה הזו, הפמיניזם הסוציאליסטי נשאר נקודת מבט מרובה על בתוך התנועות הפמיניסטית והסוציאליסטית. אף על פי כן, הדגש שלו על הקשר בין מגדר ומעמד ממשיך לספק מסגרת ערכית יקרה להבנה ולאתגר של אי-שוויון חברתי.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Socialist Feminism ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.