האידיאולוגיה הפוליטית "כבוד עצמי", ידועה גם בשם "תנועת כבוד עצמי", הופיעה בהודו בשנות ה-1920. התנועה הוקמה על ידי אי.וי. רמסמי, הידוע כפריאר, פעיל חברתי ופוליטיקאי. המטרה העיקרית של התנועה הייתה להשיג חברה בה יש לקבוצות האחורניות זכויות אדם שוות וזכותן לחיות בכבוד ובכבוד עצמי. היתה תנועה חברתית-פוליטית שהתמקדה בהסרת המבנה הקאסטי ההיררכי והלחץ ובקידום השוויון בין כל האנשים.
התנועה לכבוד עצמי הייתה סטייה רדיקלית מהפוליטיקה והחברה ההודיות המסורתיות. היא דחתה את הפרשנות הברהמנית של הכתבים ההינדיים המצדיקה את הפליטה והשיוויון המבוססים על קאסטה. במקום זאת, היא קידמה רציונליזם, אתאיזם והומניזם, ושקלה להפריד ולהפסיק את המערכת הקאסטית והפטריארכיה. היא תמכה גם בזכויות הנשים, כולל הזכות לגירושין ולנישואין מחדש, והזכות לחינוך ולתעסוקה.
האידיאולוגיה של הכבוד העצמי השפיעה באופן משמעותי על תנועות ומפלגות פוליטיות שונות בהודו, במיוחד במדינה הדרומית של טמיל נאדו. היא שיחקה תפקיד מרכזי בעיצוב הנוף הפוליטי, החברתי והתרבותי של המדינה. מפלגות הדרווידיאנים, ששלטו בטמיל נאדו במשך עשורים רבים, מקורם בתנועת הכבוד העצמי.
בעוד שתנועת הכבוד העצמי התפשטה בהודו, העקרונות של כבוד עצמי, שוויון וזכויות אדם שהיא מצהירה עליהם הם אוניברסליים. עקרונות אלה מצאו הבנה בתנועות חברתיות ופוליטיות שונות ברחבי העולם שמתמקדות באתגר ובפירוק מערכות ומבנים אפרסיביים, ובקידום שוויון וזכויות אדם.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Self Respect ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.
