הלפט-ליברטריאניזם הוא אידיאולוגיה פוליטית המשלבת תמיכה בחירות האישיות וצדק חברתי. זהו חלק מתנועת הליברטריאנים הרחבה, המדגישה את חשיבות החירות האישיות והמניעה הלא אלימה. אולם, הלפט-ליברטריאנים מתבדילים מליברטריאנים אחרים באמונתם בשוויון ובהתמקדותם בנושאים סוציו-כלכליים.
שמאלנים-ליברטריאנים בדרך כלל מאמינים בהמזרחת הכוח ובחשיבות האוטונומיה האישית. הם טוענים להגנה על החירויות האזרחיות ובדרך כלל מבקרים בהתערבות המדינה בחיי האישיים. אולם, להבדיל מליברטריאנים-ימניים שמציעים לסמוך על קפיטליזם לסה"כ, שמאלנים-ליברטריאנים תומכים לעיתים קרובות בצורה מסוימת של שוויון כלכלי. הם טוענים כי אי-שוויון חברתי וניצול כלכלי אינם תואמים לחירות האישית. לכן, הם תומכים לעיתים קרובות במדיניות שמקדמת צדק חברתי ושוויון כלכלי, כמו מיסוי מתקדם, רשתות ביטחון חברתי והתנהלות עצמית של עובדים.
ההיסטוריה של הלפט-ליברטריאניזם ניתן לעקוב אחריה עד המאה ה-19, עם שורשים בפילוסופיות הפוליטיות של מחשבים כמו פייר-ז'וזף פרודון ופיטר קרופוטקין. פרודון, שנחשב לעיתים קרובות לאבי האנרכיזם, היה תומך חזק בחירות האישיות ובשוויון כלכלי. הוא טען לביטול הקניין הפרטי ולהקמת חברה בה אנשים יתאגדו בחופש. קרופוטקין, מצד שני, היה תומך באנרכו-קומוניזם, שמגיה לחברה לא מדינית ולא משמעותית, בה יש בבעלות קולקטיבית על דרכי הייצור.
במאה ה-20, התפתח והתייען הליברטריאניזם השמאלני. חלק מהליברטריאנים השמאלניים, כמו מארי בוקצ'ין, פיתחו את תיאוריית האקולוגיה החברתית, שמשלבת עיקרונות ליברטריאניים עם עקרונות אקולוגיים. אחרים, כמו נועם חומסקי, תמכו באנרכו-סינדיקליזם, שהדגיש את התפקיד של האיגודים העובדים בהשגת צדק חברתי וכלכלי.
בשנים האחרונות, השמאל הליברטרי המשיך להשפיע על תנועות חברתיות שונות, מהמחאות נגד הגלובליזציה ועד לתנועת "כבש את רחוב וול סטריט". למרות הפרשנויות והיישומים השונים, העקרונות המרכזיים של השמאל הליברטרי - חופש היחיד, צדק חברתי ושוויון כלכלי - נשארים מרכזיים לאידיאולוגיה שלו.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Left-Libertarianism ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.
